הפרעת אכילה הינה בעיה נפשית הגורמת להרגלי אכילה קיצוניים במיוחד. הפרעת אכילה מקורה בדרך כלל במחשבות טורדניות הקשורות למשקל הגוף והמזון הנאכל. מחשבות אלה מביאות לשינויי התנהגות, חרדות לגבי מראה חיצוני, והערכה עצמית ירודה. הפרעת אכילה מגיעה בעוצמות שונות והסובלים ממנה חשופים לפגיעה ממשית בבריאות ובאיכות החיים.

הפרעת אכילה מתפתחת כתוצאה מגורמים אישיים, משפחתיים וחברתיים ונפוצה יותר אצל מי שמצויים במאבק פנימי עם עצמם לגבי חיצוניותם והערכתם העצמית. הפרעת אכילה מצביעה לרוב על קושי רגשי משמעותי שהלוקה בהפרעה אינו יכול להתמודד עימו, ומביאה את הלוקה בה לתחושה עמוקה של חוסר אונים. הלוקים בהפרעת אכילה מנסים לפתור את חוסר האונים הזה באמצעות שליטה חריגה וקיצונית באוכל שהם אוכלים, או פונים לקיצוניות השניה של אכילה חסרת מעצורים במטרה להשכיח את רגשותיו ובעיותיו.

הפרעת אכילה מתפרצת לרוב בין גילאי הילדות לגילאי ה-30, כששיאה בגיל ההתבגרות.

הפרעות אכילה נפוצות

להלן הפרעות האכילה הנפוצות במיוחד :

1. אנורקסיה – הפרעת אכילה במסגרתה מאבד החולה בה חלק גדול ממשקלו בשל אכילה מועטה מאוד, או בשל פעילות ספורטיבית מוגברת וקיצונית. החולה באנורקסיה מרגיש שמן על אף משקלו הפוחת והולך, ויכול להגיע למצב של פגיעה ממשית בבריאותו וסכנת חיים. גם כאשר מבין החולה באנורקסיה כי הוא רזה מדי, הוא ימשיך שלא לאכול מפחד להשמין, מה שמנציח את הפרעת אכילה ואינו פותר אותה.
2. בולימיה – מצב בו אדם אוכל כמויות מזון בכמות גדולה וחריגה, עד לתחושת בחילה והקאה. החולה בבולימיה יכול לנסות לטהר את גופו גם באמצעות חומרים משלשלים, אימון גופני חריג או צום. הפרעת אכילה זו גורמת לתנודות רבות במשקלו של הלוקה בה.
3. אכילה כפייתית – מצב דומה לבולימיה, בו האדם אוכל כמויות מזון חריגות עד לתחושת אי נוחות, אולם ללא הקאה. אדם הסובל מאכילה כפייתית חש בושה ואשמה לגבי משקלו ואופן האכילה שלו, אך אינו פועל לפתרון המצב.

הפרעת אכילה אצל מתבגרים

שכיחות הפרעת אכילה אצל מתבגרים עלתה בשנים האחרונות בצורה משמעותית. הפרעת אכילה אצל מתבגרים הינה מסוכנת במיוחד, היות ועלולה לפגוע בגדילתם והתפתחותם. כמו כן, מהווה הפרעת אכילה סיכון משמעותי מבחינה נפשית ותפקודית עקב עיסוקו האינטנסיבי של המתבגר באכילה ובמזון.

הפרעת אכילה נוטה להתפתח דווקא בגיל ההתבגרות, עת מוצא עצמו המתבגר מגביר את עצמאותו ועומד בפני האתגר של גיבוי זהותו האישית, משברים התפתחותיים, חברתיים ולימודיים. לא קל לזהות הפרעת אכילה בהתבגרות, אולם חשוב עוד יותר לטפל בה במטרה למנוע את הדרדרות הלוקה בה, זאת באמצעות הגברת העירנות של הורים, מורים, ומחנכים.