דיסגרפיה הינה מונח המתייחס לכל סוג של קושי בכתיבה, או במילים אחרות – קושי לתרגם מחשבות לכתב.  דיסגרפיה גורמת ללוקה בה להתקשות להביע עצמו בכתב – כתיבתו מאומצת, לעיתים רצופה בשגיאות כתיב ופיסוק (דוגמת הוספת אותיות הנכתבות הפוך, או אותיות המתווספות למילה או חסרות בה). כמו כן, דיסגרפיה באה לידי ביטוי בכתב שאינו קריא, כתיבה איטית ומאומצת וחוסר דיוק.

דיסגרפיה מתגלה לרוב כשילד נחשף למיומנויות כתיבה, וגורמת לקושי משמעותי בלמידה כמו גם ביצוע מטלות יומיומיות הקשורות בכתיבה. דיסגרפיה יוצרת פער משמעותי בין יכולות הכתיבה ויכולות אחרות, דוגמת חשיבה וניסוח, מה שמקשה מאוד על התפקוד ומכביד על יכולות התלמיד. תלמיד הלוקה בדיסגרפיה אינו מספיק למשל להעתיק מהלוח בכיתה, קשה למורה לבדוק את מבחניו וציוניו עשויים להיות נמוכים יותר, הוא מתקשה לתרגם את מחשבותיו לכתב,  הוא מתאמץ לזכור כיצד להחזיק את העפרון ומנסה לזכור מה התכוון לומר, ובקיצור – הוא חווה קשיים רבים.

דיסגרפיה עשויה להיגרם מבעיה נוירולוגית (ליקוי במערכת העצבים המרכזית), או ליקוי מוטורי, ויכולה להיות מולדת או התפתחותית / נרכשת (כתוצאה מפגיעה מוחית). דיסגרפיה יכולה להיות מלווה בדיסלקציה, אך לא בהכרח.

על מנת לטפל באופן יעיל ב דיסגרפיה יש לאבחן אותה בשלב מוקדם ככל האפשר. אבחון דיסגרפיה הינו בדרך כלל אבחון דידקטי, המבוצע על ידי פסיכולוג חינוכי או מאבחן דידקטי.

דיסגרפיה – סוגים שונים

תחת מטריית המושג דיסגרפיה מצויים סוגים שונים של הפרעות בכתיבה. רמת הליקוי נקבעת על ידי סוג הפגיעה והשלב הקוגניטיבי מוטורי בו היא חלה, כך שכל סוג דיסגרפיה מתבטא באופן שונה.

דיסרפיה מסווגת לליקויים המרכזיים הבאים :

1. תפיסת מרחב ויכולת ארגון – ליקוי בתחום זה יביא לכתיבה צפופה ללא רווחים עד כדי חוסר קריאות. זוהי הינה דיסגרפיה הנפוצה ביותר.
2. קושי בהפעלת שרירי היד –בעיה בשליטה בשריר היד או חוסר שליטה מספקת בשריר זה, תביא לכתיבה מאומצת ואיטית מאוד.
3. גיבוש צדיות – דיסגרפיה הנגרמת כאשר ישנו חוסר בצד דומיננטי במוח,מה שגורם להחסרה של אותיות בעת כתיבת מילים מסוימות. ליקוי זה מפריע לכל תהליכי לימוד הקריאה והכתיבה.

דיסגרפיה – כיצד מטפלים ?

דיסרגפיה מטופלת נעשה בדרך כלל על ידי הוראה מתקנת או קלינאות תקשורת. במקרה של חולשה ביד הכותבת, ניתן להיעזר גם בריפוי בעיסוק. הטיפול מתבטא במספר תחומים, כמו שיפור טכניקות הכתיבה, שיפור המוטוריקה העדינה וחיזוק שרירי היד, וחיזוק בטחונו של הלוקה בדיסגרפיה . במקרים קשים יותר מכוון התלמיד לכתיבה באמצעים חלופיים דוגמת מעבד תמלילים.